אודות
איזור הנוחות הכי לא נוח בעולם
את הצעדים הראשונים שלי כילדה, לקחתי על אדמה קפואה. גדלתי כילדה עם חינוך נוקשה ואלים שהיה נהוג בחברה הרוסית אז. חינוך מאוד נוקשה מלווה במכות והשפלות, שהמילים "אני אוהבת אותך" נתפסו כחולשה. כשהייתי בת 6 עלינו לישראל, וגם העלייה לארץ החום, לא הצליחה להמיס את הקרח. פשוט כי זה מה שהכירו בבית. החוויות האלו יצרו אצלי חוסר ביטחון מאוד קשה. הייתי הולכת ולא מעזה להסתכל על אנשים. המבט שלי תמיד היה מופנה לרצפה. שעדיין הרגישה- קרח.
הכוח לשנות את החיים הוא תמיד מרחיק לכת, לא משנה באיזו נקודה נמצאים.
היום אני מודה על כל צעד וכאב שחוויתי בילדות, כי הצעדים הצורבים הביאו אותי ללמוד איך להצמיח כנפיים. זה קרה בגיל 18 לפני הגיוס כששגיליתי את הספר "הסוד". זה פתח אצלי עולם מרהיב ומרגש של הבנה שאני יכולה לשנות את החיים שלי, שאני אחראית על איך שהחיים שלי ייראו בעתיד והכי חשוב- שאני לא האדם הנחות שחינכו אותי להיות. מתוך המקום שהייתי בו זו היתה תגלית מרחיקת לכת.
אני הגעתי לרגע שהפך לי את החיים מתוך נסיבות חיים קשות. אבל לא תמיד חייבים להיות או להגיע לקצה כדי לעשות שינוי. לכל אחד מאתנו יש איזור נוחות, שצריך ללמוד איך לצאת ממנו כדי ליצור את המציאות שחלמנו, או אפילו את מה שלא חלמנו. אני לא חלמתי שיגיע הרגע שייתן לכול הכאבים, הקשיים וההשפלות שחוויתי, משמעות אחרת לגמרי- וגם… משמעות מאוד מרגשת ומפתיעה לעתיד.
כשמזהים את הפוטנציאל שגלום
הוא הופך לפרפר.
כשהתגייסתי היה לי קצת כסף והתחלתי מסע למידה של התפתחות אישית. התחלתי בפורום של לנדמרק. בזמן שכולם היו בטיול אחרי צבא אני הייתי בסוג של מסע אחר לגמרי. מסע של גילוי החיים מחדש. נשארתי במסגרת הפורום ולמדתי תקשורת בינאישית, הנחיית קבוצות ועמידה מול קהל. משם המשכתי ללימודים במכללת ACCM עם התמחות בפיתוח יכולת מנהיגות וביטחון עצמי, כולל סטאז' של אימון. בנקודה הזו לא רק שיכולתי להרים את העיניים מהרצפה, אלא גם יכולתי ורציתי להסתכל לאנשים בעיניים, וללוות אותם בדרך שמשנה להם את החיים.
אז הבנתי שנושא ההתפתחות האישית מה שכמעט כל אדם צריך בחיים, אצלי זה הייעוד. ואולי בגלל זה נולדתי אל תוך סיפור חיים כזה שלא מותיר ברירה, אלא לעשות את הריצה הזו על הקרח. את השבירה. את הקפיצה. ושם קרה הקליק- הבנתי מה הייעוד שלי. התחלתי לאמן ולא הפסקתי עד היום.
כשנמצאים בהתפתחות אישית,
חובות הופכים לזכות גדולה.
בגיל 24 כבר הייתי עמוק בתחום של הקואוצ'ינג ורציתי לחקור עולם נוסף שתמיד ריתק אותי- עיצוב אופנה. היצירתיות בערה בי מילדות ובשלב הזה, במקביל לאימון הלכתי ללמוד עיצוב אופנה, ופתחתי את העסק שלי כבר במהלך הלימודים. הייתי יוצרת רקמות ואלמנטים מיוחדים לשמלות כלה, ומספקת אותם למעצבים. הדיוק והעדינות של השיבוצים והרקמות בדגמים שיצרתי עוררו בי המון השראה. אהבתי כל רגע בעשייה הזו והייתי ממש טובה בזה. ידעתי בדיוק איך לעשות את זה. רק שלנהל עסק- ידעתי קצת פחות.
הרבה פחות. האמת היא שלא היה לי מושג בעסקים. לא הבנתי איך לנהל את כל זה ובמקום עסק מניב זה האמנות שלי הפכה לתחביב יקר מאוד, שכבר בשנה הראשונה נאלצתי לסגור אותו, עם חובות.
זה אני נגד העולם הישן שגדלתי בו. ובזכותו.
ואז, בנקודה הכי כואבת של הבייבי שלי, הבנתי שאני חייבת ללמוד מה זה לנהל עסק. הלכתי ללמוד ייעוץ עסקי באוניברסיטת תל אביב והתחום ריתק אותי. משם המשכתי ללמוד שיווק, ניהול פיננסי וחשבונאות, שיווק ומכירות.
האימון והעיסוק המתמיד בהתפתחות אישית, דחף אותי ללכת עם כל דבר עד הסוף, בפוקוס ועקביות. כל מה שאי פעם הכוונתי את המתאמנים שלי – חייתי אותו בעצמי. אהבתי ללמוד ולהתעמק וזה משהו שאני עושה עד היום. ואחרי שנים של למידה, חקירה והבנה של איך ההתפתחות האישית חיה בתוךהמציאות העסקית, גיליתי שלייעוד שלי יש נדבך נוסף.
הצלחה לא מביאה יציבות רגשית,
יציבות רגשית מביאה הצלחה.
זה השלב שהכול התחבר. אחרי שנים של חקירה, התמודדות עם טראומות העבר, לימודים וחקירה, ליווי ואימון התפתחות אישית, והתמחות בעולם העסקי, החלטתי לשלב את כל הידע הזה יחד.
סול & ביזנס זה הסלוגן שלי. וזה בדיוק מה שאני עושה היום עבור הלקוחות העסקיים שלי. מביאה אותם להגשמת הפוטנציאל העסקי, דרך מימוש הפוטנציאל האישי. הטיפול בנפש האדם היא בלתי נפרדת מהייעוץ העסקי. היכולת לזקק מטרות, להבין את המוצר או השירות ולהעניק לו זהות, ליצור מהלכים אסטרטגיים ולהפוך את פוטנציאל הרווח למציאות- מתחילה בחיבור האדם שמאחורי העסק- לעצמו.
